אנחנו בעיצומו של חג הסוכות, והלב נשבר – מאות חיילים בודדים, רובם חיים בעוני, עומדים בפני חג ארוך, בלי משפחה לצידם ובלי אוכל. אנחנו, האימהות המתנדבות, ממשיכות לבשל יום ולילה בתוך חג הסוכות ולשלוח סלי מזון, אבל לצערנו חסרים לנו מאות סלים כדי לוודא שאף אחד לא יישאר רעב. והבקשות? הן לא מפסיקות להגיע. החיילים האלה, ששומרים עלינו בכל רגע, נשארים לבד בזמן שאנחנו יושבים סביב שולחן חג מלא כל טוב. עם בטן ריקה ולב כואב, הם מחכים לארוחה שתגיע ותזכיר להם שמישהו דואג להם. דמיינו חייל בודד פותח קופסה עם מנה ביתית, הדמעות בעיניו, הידיעה שהוא לא נשכח, שמישהו שם בשבילו, פשוט הצלת חיים. לצערנו יש עוד כל כך הרבה חיילים שמחכים, ואין לנו מספיק. הזמן הולך ואוזל, והחיילים הבודדים נשארים ללא אוכל חם בחג. בבקשה, אל תשאירו אותם לבד. כל תרומה היא אור, כל סל מזון הוא הצלה. יחד, נוכל לוודא שאף חייל לא יישאר רעב בחג הזה.